Ranulph Higden, Polychronicon (kolem 1327–1342) [AD 1258

Ranulph Higden, Polychronicon (kolem 1327–1342)
[AD 1258] Circa illud tempus aput theokisbury quidam Iudeus per diem sabbati cecidit in latrinam
nec permisit se extrahi propter reuerentiam sui sabbati. Sed Ricardus de clara comes glouernie
non permisit eum extrahi die Domenica sequenti propter reuerentia sui sabbati. Et sic mortuus
est.
Glosa v rukopisu z 15. století – doložená řada verzí:
Quidam proximus Iudeo sic inquit,
„Tende manus Salamon,
Ut te de stercore tollam.“
Iudeus respondit,
„Sabbata nostra colo,
de stercore surgere nolo.“
Ricardus comes Glouernie sic,
„Sabbata nostra quidem
Salamon servabis ibidem.“
Josef ben Natan Official, Kniha Josefa Horlivce (Sefer Josef ha-meḳane) (kolem 1260)
.‫ בדרך ירד ההגמון מעל הסוס נגד סנה אחד להטיל מים‬.‫פעם אחת היה אדוני אבי הר׳ נתן נ׳׳ע רוכב אצל ההגמון משנץ‬
‫ אין נכון‬:‫ אמר לו‬.‫ וראה ההגמון והקפיד‬,‫ ירד גם הוא מעל סוסו נגד תועבה והטיל מים עליה‬,‫ראה אותו אדוני אבי‬
,‫ שלא השרה הקב׳׳ה שכינתו בו אלא לישועה‬,‫ סנה‬.‫ הסכלת עשו‬,‫ אדרבה‬:‫ השיב לו אבי‬.‫לעשות כן להבאיש שתי וערב‬
‫ דין הוא שהייתם פוערין בה ונפנים‬,‫ שנתלבט בו יראתכם והסריח בו ונתקלקל‬,‫ זה כי אתם אומרים‬.‫הטלת מים נגדה‬
. ‫עליה‬
Můj otec rabi Natan, ať jeho duše spočine v ráji, jednou cestoval s biskupem ze Sens. U jednoho
keře biskup sesedl z koně, aby se vymočil. Když to uviděl můj otec, také on sesedl z koně u
ohavnosti [=kříže] a vymočil se na ni. Biskup to uviděl a rozhněval se. Řekl mu: „Není správné
pohrdat takto křížem.“ Otec mu odpověděl: „Naopak, to ty jsi jednal jako pomatenec (Gn 31,28).
Vymočil jsi se na keř, v němž přebývala Boží přítomnost, aby přinesla spásu (srov. Ex 3,2–8).
Jestliže podle vás vaše modla [=Ježíš] na [kříži] ohavným způsobem trpěla a zemřela, měli byste
se před ním spíš odhalovat a ulevovat si.
Kniha polemiky - Sefer niṣaḥon jašan (před 1250)
‫ האב אמר‬.‫ באמת הדבר כדבריך כן הוא‬:‫ תדחהו והשב לו‬.‫ נעשה שניים משמע והן אב ובן‬,‫ אומרים המינים‬:‫נעשה אדם‬
,‫ והאב עשה האדם לבדו בלי עזרת הבן‬,‫ ומרד הבן ולא רצה לעזור לאביו‬,‫ תסייעני ונעשה אדם אני ואתה‬,‫ בני‬:‫לבן‬
‫ ויקצוף על בנו ויאמר אם יבא היום ותצטרך לעזרתי לא אעזור לך‬.‫דכתיב ויברא אלהים את האדם ולא כתוב ויבראו‬
‫ וכשבא יומו ונסקל ונתלה אז צעק בקול מר אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי וגו׳ ובקש לו‬.‫כשם שלא עזרתני‬
‫ ותושע לי ימיני ועשיתיו‬,‫ כשבקשתיך לעוזריני לעשות אדם מרדת בי ולא באת לעזרת ה׳‬:‫ אז אמר לו האב‬.‫לעזרה‬
.‫ אף אתה עוזר לעצמך כי לא אעזורך‬,‫זולתך‬
Učiňme člověka (Gn 1,26). Křesťané prohlašují, že [tvar] učiňme poukazuje na dvě osoby, a to jsou
Otec a Syn. Umlčíš jej tím, že mu odpovíš: „Opravdu je to tak, jak říkáš. Otec řekl Synovi: ,Synu,
pomoz mi a společně učiníme člověka.‘ Syn se však vzepřel, nechtěl svému Otci pomoci a Otec
musel učinit člověka sám, bez Synova přispění, jak je psáno: Bůh stvořil člověka (Gn 1,27) – stvořil,
ne stvořili. [Otec] se rozhněval na Syna a řekl: ,Až budeš někdy potřebovat moji pomoc,
nepomohu ti, tak jako jsi ty nepomohl mně.‘ Když pak měl být [Syn] kamenován a pověšen, křičel
trpkým hlasem: ,Bože můj, Bože můj, proč si mne opustil, daleko je spása má‘ atd. (Ž 22,2, srov. Mt
27,46) a prosil Otce o pomoc. Tehdy mu Otec řekl: ,Když jsem tě prosil, abys mi pomohl stvořit
člověka, vzbouřil jsi se proti mně a nepřišel jsi Hospodinu na pomoc. Učinil jsem jej proto vlastní
mocí bez tebe, a tak si teď pomoz sám, neboť já ti nepomohu.‘“
Profiat Duran, Nebuď jako Tvoji otcové (Al tehi ka-avotecha) – kolem 1395
‫ ושללו ממנו‬,‫ וטעו באמרו אני ה' לא שניתי‬,‫ אשר האמינוהו בלתי משתנה באחד מאופני השנוי‬,‫אל תהי כאבותיך‬
‫ נתנו פנים לפשטי‬.‫ נתנוהו שכל פשוט ונקי להימשכם אחר העיון ברוב המונם ושאונם‬.‫הגשמות בכל מאמצי כח עיונם‬
!‫ חלילה לך‬,‫ ואתה לא כן! לא תשלול ממנו הגשמות והגופיות‬.‫התורה אשר הושמו מסך לחלושי הראות בכל המונם‬
‫ תן‬.‫ ונשפך כמים דמו לכפר על עמו ונרצה‬,‫ ואל השלשה לא בא כאשר רצה‬,‫והאמן בו שנתלבש בשר באחד מתואריו‬
‫ לא גזרה חכמתו אופן אחר‬.‫ חלייך הוא נשא ומכאוביך הוא סבלם‬.‫תודה אליו אשר סבל המות להושיעך והצילך‬
‫ ויורה על זה אמרו כמו דרך‬,‫ האמן בו שנתבשר בבטן העלמה המורה בלשון עברי על הבתולה התמימה‬.‫להושיעך זולתו‬
‫ לא זעקה‬,‫ לא קשתה בלידתה‬.‫ שהיה קודם זה חמש מאות שנה‬,‫ וכבר נתן האות על זה לאחד מקטני אמנה‬.‫גבר בעלמה‬
‫ לא תביט למאמר האומר‬.‫ ויהי בה הפך מן הנשים ותהי כבראשונה‬,‫ לא אחזוה צירים וצרה כמבכירה‬,‫בחבליה כמו הרה‬
.‫היות כניסת הגשמים נמנע‬
Nebuď jako Tvoji otcové, kteří věřili, že [Bůh] se nikterak nemění a mylně vykládali Jeho výrok
Já, Hospodin, jsem se nezměnil (Mal 3,6). Odlučovali od něj tělesnost veškerou silou svého rozumu
a tvrdili, že [Bůh] je čirý a čistý intelekt, jenž davy [učenců] přivádí k [filosofickému] zkoumání.
Odmítali doslovnou interpretaci Tóry, protože ta zaslepuje zástupy těch, kteří jsou slabého vhledu.
Ty tak nečiň! Neupírej mu tělesnost, Bůh Tě chraň! Věř, že jedna z Jeho osob se oděla tělem – ne
všechny tři (podle 2Sam 23,23), tak tomu chtěl – prolil svou krev jako vodu, aby spasil svůj lid a
[Bůh] byl uspokojen. Vzdej díky Tomu, jenž vytrpěl smrt, aby Tě vysvobodil a vykoupil; on nesl
Tvoje nemoci a vzal na sebe Tvoje bolesti (podle Iz 53,4). Jeho moudrost nenašla jiný způsob, jak
Tě spasit. Věř, že přijal tělo v lůně dívky [ʿalma] – kteréžto slovo v hebrejském jazyku poukazuje
na nevinnou pannu, jak to dokazuje verš: [Tyto tři věci mám za podivuhodné a čtyři nemohu
pochopit: cestu orla po nebi, cestu hada po skále, cestu lodi v srdci moře a ] cestu muže s dívkou (Přís
30,19). Vždyť o tom již obdržel znamení jeden z malověrných, jenž žil o pět set let dříve [=král
Achaz, podle Iz 7,14]. [Panna] při porodu netrpěla, necítila porodní bolesti a nekřičela – rodila
jako na počátku, zcela opačně než ostatní ženy. Vůbec neber ohled na pravidlo, že dvě tělesa
nemohou být v jednom místě.
Bibliografie:
Bale, Anthony, The Jew in the Medieval Book: English Antisemitisms 1350-1500 (Cambridge:
Cambridge University Press, 2006), pp. 23–53.
Bayless, Martha, „The Story of the Fallen Jew and the Iconography of Jewish Unbelief“, Viator,
34 (2003), 142–156.
Berger, David, ed., The Jewish-Christian Debate in the High Middle Ages: A Critical Edition of the
Niẓẓaḥon Vetus with an Introduction, Translation, and Commentary, 1st ed (Philadelphia,
PA: Jewish Publication Society of America, 1979).
Hames, Harvey J., „Urinating on the Cross: Christianity as Seen in Sefer Yoseph ha-Mekaneh (ca.
1260) and in Light of Paris 1240“, in Ritus Infidelium. Miradas interconfesionales sobre las
prácticas religiosas en la Edad Media (Madrid: Casa de Velázquez, 2013), pp. 209–220.
Horowitz, Elliott S., Reckless Rites: Purim and the Legacy of Jewish Violence (Princeton, NJ:
Princeton University Press, 2006), pp. 149–185.
Sewell, John, „The Son Rebelled and So the Father Made Man Alone: Ridicule and Boundary
Maintenance in the Nizzahon Vetus“, in Laughter in the Middle Ages and Early Modern
Times: Epistemology of a Fundamental Human Behavior, Its Meaning, and Consequences, ed.
Albrecht Classen (New York: Walter de Gruyter, 2010), pp. 295–324.
Talmage, Ephraim [Frank], ed., Kitvej pulmus li-Profiat Duran: Kelimat ha-gojim we-Igeret Al tehi
ka-avotecha (Jerušalajim: Merkaz Zalman Shazar/Merkaz Dinur, 1981).